| מנאג'ם, שאינני זוכר את שם משפחתו, תושב שכונת התימנים בכרכור. עבד במענית שנים רבות בצוות הבניין, כאיש צוות הבנין של מענית. עם העברת הבניה במענית למחלקת הבניה של הקיבוץ הארצי עבר לעבוד בענף הבננות . ושם היתה לי ההזדמנות להכיר אותו .
מנאג'ם התחיל לעבוד בבננות בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, כאשר אני מרכז את הענף כבחור צעיר לאחר צבא, הוא היה כבר בגיל קרוב ל-60 . מדי בוקר היה מגיע עם האוטובוס הראשון למענית בשש וחצי יורד בצומת אבו טיטני ואנחנו משם הינו אוספים אותו למטע . כאיש מבוגר, בריא בד"כ אבל לא חזק פיזי, השתדלנו לתת לו עבודות מתאימות .וכך הוא התמקצע בריסוס עשבים עם שמן ריסוס מסריח , בכיסוי אשכולות הבננות בשקי יוטה ולאחר שנים בשקי נילון כחולים, בניקוי עלים מהגזע של העצים , בהכנת שמיכות (מנטאות) על עגלות הקטיף לקראת משלוחי האשכולות ליצוא דרך גרנות . ימים רבים עבד במטע לבד וכאשר רצינו למצוא אותו היתה לצוות ובמיוחד לראובן כהן קריאה מיוחדת בקולי קולת: מנאג'ם ,מנאג'ם , מנאג'ם ...... וכך הינו מוצאים את האבידה . לא היה צורך לשמור על מנאג'ם. הסברת לו את העבודה, הכנת לו כלים וחומרים וידעת שזה יבוצע לשביעות רצון . כשיצאתי ללמוד בפקולטה לחקלאות, מיד אחר מלחמת ששת הימים, מנאג'ם נשאר לעבוד עוד שנים מספר בבננות ואם אינני טועה - משם יצא לפנסיה וחזר למשפחתו בכרכור . יגאל ברקת 9.7.20 |