פעוטון שקד
בפעוטון מתחנכים עד 16 ילדים . עובדות איתן גננת , סייעת, ועוד שתי מטפלות ומחליפה קבועה . התקן הוא מטפלת ל4 ילדים.
בגיל זה שבין שנה לשנתיים הפעוטות מתחילים לעבור מתלות לעצמאות. הם הולכים, מדברים, מתקשרים. נעים בין הרצון להיות עצמאיים לבין ההזדקקות למבוגר. מביעים את רצונם לעשות הכול לבד.
ההתפתחות המוטורית והשכלית בגיל הזה מאפשרת לילדים לשלוט יותר בתנועותיהם , ולשלוט יותר על סביבתם. בגיל הזה חשוב מאד לפתח אצל הילדים דימוי גופני חיובי, להקנות להם ביטחון ביכולותיהם. הם יוצאים הרבה מאד לטיולים וכל פעם מתרחקים קצת יותר מבית הילדים, הם מטפסים וגולשים זוחלים לתוך חללים גדולים וקטנים, אוספים הרבה בידיים, מרימים ומפילים, בודקים את גבולות הגוף שלהם. בעזרת המטפלות המיומנות וההתנסויות החוזרות הם לומדים לסמוך על עצמם . הם פועלים הרבה בחצר הגרוטאות שמזמנת להם חוויות תחושתיות ותנועתיות רבות. לקראת אמצע השנה מתחילים לשחק במשחק דרמטי כשלב התפתחותי והילדים ניגשים לפינת הבובות והתחפושות.
ליד השולחן הם מתחילים לצייר בגירים ולעבוד עם דבקיות ,ומתנסים בהרכבות שונות. לקראת סוף השנה מתחילים גם להתנסות בצבע ידיים, וחמר.
במפגשים שנערכים פעמיים ביום הם לומדים לשבת בעיגול ובשקט, לומדים להרגיש אחד את השני, להקשיב לסיפור, לומדים שירים ומשחקים.
בשולחן האוכל לומדים למצוא את המקום ליד השולחן , לאכול עם מזלג קטן, ולהמתין עד שמקבלים את האוכל ועד שכולם מסיימים.
חשובה לנו מאד התקשורת הרציפה עם ההורים. הרגשת הנוחות לפנות, לבקש, להתייעץ, לספר. הגננת נוהגת הרבה מאד לדווח להורים על מצב ילדם או ילדתם. בתחילת השנה היא פוגשת כל זוג הורים ביחידות על מנת להכיר טוב יותר את ילדם ועל מנת שהם יכירו אותה. לאחר כשלושה חודשים היא מקיימת שיחת הורים משותפת לכולם .