מלחמת ההתשה בחזית המצרית - 1967 עד 1970
יהודה בריל - 31 במאי ·
בהמשך לפוסט שהעלתי בזמן האחרון על ה"מארב הגדול" שהיה מצפון לקנטרה החודש לפני 50 שנים, אני מעלה את סיפורם של סגן חיים ויסמונטסקי הקת"ק (קצין התותחנים) מהסיור, סג"מ אברהם (אברמל'ה) גורן קצין הצנחנים מהסיור שנהרגו ב"מארב הגדול" ושל המט"קים אבינועם (אבי) טאוב ויוסי גמר ז"ל מפלוגה כ' מגדודו שריון 195 שנהרגו ב"מארב הנוסף".
סגן חיים ויסמונטסקי ז"ל גויס בסוף אוגוסט 1967 והוצב לחיל התותחנים. הוא סיים קורס קצינים ועבר השתלמות חילית. הוא נקשר לחיל תוך זמן קצר וציפה בקוצר רוח ליום בו יתמנה למפקד סוללה ויוכיח את יכולתו. לאחר סיום הקורס נשלח לאזור התעלה והוצב ביחידה אשר החזיקה בקו הראשון ונשאה את עיקר הנטל של המלחמה. כקצין תצפית קדמי השתתף בסיורים המסוכנים לאורך המעוזים בגזרה הצפונית .
מפקד יחידתו כתב להוריו מכתב תנחומים ובין יתר כתב: "אף על פי שהיה קצין חדש בגדוד הוטל עליו אחד התפקידים האחראיים ביותר והוא עמד בהם בכבוד. חיילים שיצאו תחת פיקודו לסיורים, סיפרו על שלוות נפשו שהביאה להפגת המתיחות בין אנשי הסיור. תמיד היה מוכן להגיש כתף לחבר, אף פעם לא התלונן, גם במצבים קשים. דמותו תישאר חקוקה על לב אנשי הגדוד". חיים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.
סג"מ אברהם (אברמל'ה) גורן ז"ל גויס בחודש נובמבר 1967 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. בכך הגשים את משאת נפשו. הוא שירת בסיירת הצנחנים ולאחר שסיים קורס קצינים עבר לשרת ביחידת צנחנים. כצנחן השתתף בקרב כראמה ובפשיטה על נמל התעופה בבירות. בבית לא סיפר דבר על מעלליו, כי לא רצה להדאיג את הוריו. לאחר שהשלים קורס מ"כים וקורס קצינים, הוענקה לו דרגת סג"מ ואז המשיך בקורס חבלה ובתפקיד מפקד מחלקה ירד לתעלה ומשם הועבר לבקעה. באפריל 1970 שוב נשלח לתעלה ושימש כמפקד סיור. מפקדו כתב במכתב התנחומים להורים: "למפקדיו אבד קצין מעולה. לחבריו אבד חבר עליז, מלא מרץ ושמחת חיים ולחייליו אבד מפקד מסור ונאמן. לארץ ישראל אבד סייר שהטביע את חותם נעליו בכל שביליה". אברהם (אברמל'ה) הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בבית אורן.
סמל אבינועם (אבי) טאוב ז"ל גויס בסוף יולי 1968 והוצב לחיל השריון. הוא היה חייל מצטיין, מפקד טנק בפלוגה כ' בגדוד שריון 195 וחבר למופת שהיה אהוב על כל מי שהכיר אותו. בעיזבונו נשארו פסלים רבים המרוכזים בבית הוריו. פסליו הוצגו בתערוכה שנערכה לרגל ביקור של ידידי המוסד מאמריקה ולדעת מבקרים גילה אבינועם רמת בגרות בלתי רגילה, אם להביא בחשבון שהקריירה האמנותית שלו נפסקה בגיל 17. בין נושאי יצירתו התבלטו "אם וילד", "ציפור", "נשיקה", "אחותי", ועוד, ובין הפסלים הרבים התבלט ראש יצוק ברונזה. אמו סיפרה כי כמפקד בשריון עשה מעשים נפלאים שלא סיפר לאיש עליהם. אבי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה.
סמל יוסי גמר ז"ל גויס בתחילת נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. הוא הגיע עם חבריו למחזור לפלוגה ג' בגדוד 79 כדי לעבור צמ"פ ולאחר מכן ירד עם הפלוגה לגזרה המרכזית של התעלה. לאחר מכן יצא לקמ"ט. לאחר שסיים את הקמ"ט הוצב בפלוגה כ' בגדוד שריון 195 . גם בצבא היה כדרכו שקט וצנוע ולא הרבה לספר על עצמו ועל מעשיו, אבל מעשיו דיברו בעד עצמם. הוא אהב את יחידתו ואת הטנק שלו והצליח להפיק את המקסימום מכל מה שניתן בידיו. יוסי היה טוב לב, ותרן ומתרחק ממדנים. הוא היה נחבא אל הכלים לא מתוך אונס אלא מתוך אופיו וטבעו. הוא היה בעל הומור שקט וטוב וחבריו לנשק אהבו את התמימות ואת הבגרות ששפעו ממנו. יוסי חש לעזרת הכוח שהותקף ופצצת בזוקה פגעה בו ובאחדים מאנשי צוותו. יוסי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במענית.
יהי זכרם ברוך!
