בכניסה לגני הנדיב כדאי לעצור לפני שלט הכניסה ולהתבונן בסמל וכתוביות שעליו. שער הכניסה מרשים ועטור בכתובות זהב בלטנית : הגינות, חריצות, אחדות שמתמצתים את סיפורה של משפחת רוטשטלייד שידוע היה שאת הונה עשו במסחר ונחשבו לאנשים אמינים ובעלי יכולת.
עוד מספרים שבשנת 1806 נאלץ הנסיך וילהם לעזוב במהרה את ביתו שבגרמניה, לאחר שחיילי בנופארטה החלו לכבוש את פרנקפורט, ולכן הנסיך הפקיד בידיו של סב המשפחה את כל הרכוש והזהב שלו. וכך עשו בני המשפחה שסידרו את כל הזהב ושמור עליו. וגם כאשר נשדד הרכוש החזירו את הזהב לנסיך ובכך קנו את אמונם של סוחרים רבים לסיפור המלא לחץ.
|
|
|
| לתוך הגן ניתן להגיע רגלית ונכים יכולים לנוע בשבילים מסודרים. הגן מחולק לאזורים שונים. כשלאורך השבילים מכסה ירק ופריחות עונתיות את הגינות סביב הדרכים. בגן כ-70 דונמם של גנים : גן המפלים, גן הורדים, גן הדקלים,ו גןהריחות ,- ה "אמפיתאטרון", ומערת הקברהממוקמת במרכז הגנים ( מערת הקבר לא פתוחה בשבת).
ביציאה מהגן בין מרכז המבקרים ולשמורות הטבע מסביב גן משחקים ענק בו ניתן לשבת ולאכול בפינות ישיבה ( לא מנגלים).
האזור כולו שופע במסלולי הליכה מסודרים וכל שביל מסומן במפת שבילים עם צבע שונה.
|
  |
| |
 |
| |
את אזור הפארק עזבנו כי חיפשנו מקום לשבת לקפה. היה סגור בשבת. המשכנו לכיוון מדרחוב זכרון יעקוב( מתבקש לא?). המדרחוב שנקרא דרך היין – הוא פרוייקט שיחזור רחוב המייסדים, רחובה הראשי של המושבה והבינוי המיוחד שהיה אופייני למושבות הברון. חזיתותהבתים שוחזרו בבניה וחלונות עץ, גגות רעפים, גדרותאבן ועץ, פנסי רחוב ושלטים מיוחדים. בכל מבנה נשמר האופי של חצר המשק של האיכרים ולאורך הרחוב מקיימת כל חצר אופי מסחרי מיוחד.
"דרך היין" מוקד משיכה למטיילים המחפשים אווירה של בתי הקפה ציורים גלריות ומסעדות. |
  |