מלחמת יום כיפור –( "מלחמת אוקטובר" בפי הערבים). כבר בספטמבר 1973 היו בידי המודיעין הישראלי סימנים המעידים על היערכות צבאית לאורך קווי החזית של ישראל עם סוריה ומצרים, אולם אלו התפרשו כתמרונים בקנה מידה רחב. לכך נוספה ההערכה שצבאות ערב אינם מוכנים למלחמה כוללת בישראל וכי שליטי סוריה ומצרים לא יעזו לפתוח במלחמה שקלושים סיכוייהם לנצח בה. אולם בשעות הבוקר המוקדמות של יום הכיפורים, שבת 6 באוקטובר, התברר שהערכות אלה לא היו נכונות. בשעה 14:00 פתחו בו בזמן צבא סוריה וצבא מצרים במתקפה כוללת ומתואמת על ישראל. מלחמה עקובה מדם שגבתה למעלה מ-2350 חללים בצד הישראלי ולמעלה מ-3500 סורים ו-15000 מצרים.
במלחמה זו שכל קיבוץ מענית את יורם סלע ז"ל ואת ירמי טנא ז"ל
יורם סלע ז"ל
אתר ההנצחה לחללי צה"ל כותב בדף הזיכרון "..ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפל יורם בקרב במבואות העיר סואץ. על כי גילה אומץ-לב הראוי לשמש מופת הוענק לו "עיטור המופת". וזה תיאור המעשה: "ביום 24 באוקטובר 1973 שימש סרן יורם סלע ז"ל כסגן מפקד של פלוגה, שנכנסה לעיר סואץ. פלוגתו נלכדה באש חזקה מאוד, בתוך אחת הסמטאות של העיר. למרות שהטנק שיורם ז"ל היה בו נפגע מספר פעמים, הוא המשיך להילחם מתוכו, כשהוא חשוף בצריח. הוא סירב להכניס את ראשו והמשיך לירות ממקלע עד שהטנק יצא מכלל שימוש עקב פגיעה בו. סרן יורם ז"ל המשיך לירות בתת-מקלע "עוזי" מחוץ לטנק, תוך כדי כיבוי רשת-ההסוואה שהחלה לבעור. הוא חזר לצריח הטנק שנפגע, כשהוא נלחם ב"עוזי" וזורק רימונים, עד שנפגע בחזהו ונהרג. במעשיו אלה גילה התנהגות למופת ודבקות במשימה". יורם הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. "
מתוך ארכיון מענית:
ירמי טנא ז"ל
אתר יזכור של חללי צה"ל כותב בדף הזיכרון:
ירמיהו (ירמי), בן חיה ומשה, נולד ביום כ"א באלול תשי"ב (11.9.1952) בקיבוץ שמיר. הוא למד בבית-הספר היסודי במענית ואחרי-כן המשיך בלימודיו במוסד החינוכי "מבואות עירון". ירמי היה תלמיד חרוץ ושקדן ואהוב על מוריו ועל חבריו. מורהו מעיד עליו שהיה "ברוך כשרונות ומבריק מן הבחינה האינטלקטואלית. היה לו זיכרון מצוין ותפיסתו מהירה, וכישרון מיוחד ללימוד שפות". ירמי היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", חובב ספורט ונלהב למשחק הכדור-עף. היו לו תחביבים רבים. הוא אהב ספרות, שירה, ציור ונגינה בכינור ובסקסופון וחיבר לחנים רבים. הוא אהב לעסוק במלאכת-יד ולבנות ולתקן מכשירים אלקטרוניים. במשק עבד בענף המטעים והיה מסור מאוד לעבודתו. הוא ידע להציב אתגרים לעצמו ולגבור עליהם. הוא היה דייקן במעשיו, עשה את מלאכתו באמונה, בחריצות ובמרץ רב. הוא היה אחראי ועומד בדיבורו, עקשן ויודע ללחום על דעותיו. רציני היה בגישתו לחיים, מכונס, מסתגר, וביישן במקצת. מטבעו היה צנוע, ישר-דרך, איש-אמת ובעל-מצפון. הוא אהב פשטות והיה אדיב, מנומס ונעים הליכות. הכל הכירוהו כאדם חברותי המוכן לעזור לזולת, טוב-לב ורחב-יד. משום כך לא רב עם שום אדם ולא נטר איבה לאיש. מטבע ברייתו היה אופטימי, שמח ומאיר פנים. היה לו חוש הומור מצוין והוא נהג להתלוצץ ולהתבדח. להוריו היה בן נאמן ומסור, רחש להם כבוד והתחשב ברצונם ובדעתם. "
מתוך ארכיון מענית:
במלחמת יום כיפורים נפלו בשבי סוריה 68 חיילים ו-242 בשבי מצרים. בתוך כך גם מוסא מנחם, הבן של שרה ויוסף מנחם, האח של רחל פיין, חבר סמר, חייל סדיר בחיל. המודיעין, במוצב שלימים נקרא "העיניים של המדינה".