יום כיפור

  יום הכיפורים הוא חלק מן "הימים הנוראים" – והוא החג השני בחודש תשרי. יום הכיפורים, כמו ראש השנה, הוא חג מן התורה.
"עינוי הנפש" – הצום – הוא הציווי המרכזי והמיוחד ליום הכיפורים. ביום זה נוהגים לצום ולבקש מחילה וסליחה בין אדם לחברו.
יום הכיפורים הוא, כאמור, יום מיוחד במסורת היהודית. ליום זה – שתי פנים: מצד אחד – זהו יום של חרדה ופחד מגזר הדין, ומן הצד האחר – זהו יום של תקווה והבטחה לסליחה ולמחילה.

ערב יום הכיפורים כולל כמה מנהגים שנועדו להכין את האדם לקראת יום הכיפורים: נוהגים לפייס זה את זה, מכיוון שיום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו ללא בקשת סליחה ופיוס.

בשעות אחר הצהריים נוהגים לאכול "ארוחה מַפְסֶקֶת" – היא הארוחה שלפני הצום. ויש עוד מנהגים, ובהם מנהג ה"כפרות". –שבו לוקחים בדרך כלל תרנגול ו-"מעבירים" אילו את כל בקשות המחילה והסליחה ואז תורמים אתו לעניים כיום נהוג לתת תרומה כספית.
תפילת נעילה –זו תפילה שנערכת לסיום יום הכיפורים בה הכל מתכנסים לשמוע את תקיעת השופר ולשמיעת תפילות סיום יום הכיפורים, סיום הצום, ובהמתנה לבקשה למחילה מאלוהים.

במענית נהוג לקיים שיח בנושא " דיומא", על נושאים שהמקום מייעד לשיחה פתוחה והחלפת דעות בין המשתתפים בכנס. יש חברים שנוהגים לצום ולקיים את הלכות החג (ללא החלק המשמעותי של ביקור בבית הכנסת).

 

ערב כיפור 2007 נערך ערב עם הרב גיא אורן